סולומון ואח' נ' הוט - מערכות תקשורת וכבלים בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

כפי שהסברתי היטב לתובעת בישיבת ביהמ"ש מיום 15.10.13, תיקים שכאלה אינם מתאימים ואינם ראויים להישמע במסגרת תביעה קטנה.

עם זאת, הייתי נכון לשמוע את תביעתה של התובעת וכך גם עשיתי.

התובעת בעבר היתה מיוצגת ע"י עו"ד, אשר פנה בשמה למי מהנתבעות ואולם, לאחר שהפנייה לא הועילה ייעץ לה לפנות לתביעות קטנות, וכך נהגה.

בעדותה בביהמ"ש הסבירה התובעת, כי ביום 28.11.10 בדרכה חזרה מהעבודה (התובעת לא פנתה למל"ל להכיר בה כנפגעת בעבודה) מעדה ברחוב על שוחה מלבנית של חב' הוט, אשר לטענתה הותקנה שלא כיאות במקום והיוותה מפגע.

היא פנתה לטיפול בקופ"ח ורק לאחר מכן הוברר לה חומרת המצב, כאשר לטענתה נפגעו שיניה.

שמעתי את גירסתה של התובעת בישיבת ביהמ"ש מיום 15.10.13 וקיבלתי ממנה גם תמונות המציגות, לטענתה, את המפגע. תמונות שצולמו ע"י בתה (כך העידה) מס' רב אחרי המקרה.

אני מסמן את התמונות – מ/1 ומורה להחזיר אותם עם פסה"ד לידי התובעת.

התובעת טוענת, כי רגלה נתקלה בפתח שהיה בתוך השוחה המלבנית של הוט, המהווה יחידת תקשורת, ובנסיבות אלה נפלה ונחבלה.

פניתי לבדוק את המסמך הרפואי הראשון של קופ"ח אליו פונתה התובעת ואציין, כי התובעת פונתה על פי עדותה ע"י עד ראייה במקום אשר לא הובא על ידה לעדות.

במסמך קופ"ח מיום 28.11.10, שהינו יום המקרה, צוין: "הלכה ברגל ברחוב. נכשלה בבור בכביש ונפלה. נחבלה בכפות ידיים, בברכיים ואיזור לחי ימין". בממצאים צויין: "מס' שפשופים עם חסר עור בגב אצבעות יד ימין, נפיחות קלה, תנועות אצבעות קיימת, רגישות מקומית איזור גרמי מעל לחי ימין, שפשופים בברכיים". ההמלצה היתה מנוחה וטיפול תרופתי.

מעבר לכך לא הוצגו מסמכים רפואיים, למעט מסמך רפואי שהוצג מתאריך 16.5.12, דהיינו מהלך של שנה וחצי מיום המקרה, שבו דובר על הצעת מחיר מ- ש.ל.ה. שרותי רפואה בע"מ בגין טיפול שיניים בלסת עליונה בסכום של 3,795 ₪.

אלה למעשה המסמכים הרפואיים היחידים שעומדים לפני ביהמ"ש.

ראשית דבר אציין, כי על פי המסמך הרפואי הראשון, שבו תיארה התובעת את נסיבות פגיעתה, לא הוזכר כלל נפילה על שוחה של הוט אלא נפילה בבור.

שנית, התובעת שלא נפגעה קשה מידי, לא תיעדה בזמן אמת את המפגע עליו היא מדברת אלא הביאה תמונות שלטענתה משקפות את מקום האירוע אבל אין כל ראייה שקושרת בין התמונות ובין מקום נפילתה.

שלישית, התובעת לא הביאה כל עד על מנת לתמוך בגירסתה והיה עד כזה, שכן הוא זה שהביא אותה למרפאת קופ"ח.

בנסיבות אלה, לא הוכיחה התובעת כי נפגעה בנסיבות המטילות רשלנות או אחריות.

למעלה מן הצורך אציין, כי התובעת הגישה תביעה על 30,000 ₪ ולמעשה לא ידעה להסביר לביהמ"ש מדוע היא תבעה סכום שכזה.

היא טענה כי על הנתבעות לפצות אותה על טיפולי השיניים בלסת העליונה, ואולם אין כל קשר סיבתי עובדתי או רפואי מוכח בין הטיפול בשיניים הנדרש ובין האירוע אליו מפנה התובעת.